יום שלישי, 7 באוקטובר 2008

איך להכין בירה

אז, החלטתם להכין בירה משלכם אבל לא בא לכם להוציא כסף את ה"ערכה למתחילים". עם מעט ציוד ורכיבים אתם יכולים להכין כמות קטנה של בירה שלכם. ברק כמה שבועות תוכלו לטעום ולהחליט אם לקחת את התחביב הזה לשלב הזה.
אל תבינו לא נכון, ה"ערכה למתחילים" שווים את המחיר שלהם. הם כוללים ציוד מיוחד שמקל על ההכנה. אבל, האם תהנו מהבירה או בכלל מההכנה? תדעו אחרי שתנסו.
קודם כל – הציוד.
תצטרכו סיר גדול. כל סיר בישול שיכול להכיל לפחות 2-3 גלונים של מים מבלי שישפך כשהם מגיעים לרתיחה.
שנית, תצטרכו מסננת כדי לסנן את הגרגירים לפני התסיסה.
מד חום יהיה נחוץ.
משפך גדול.
מערוך כדי למעוך את הגרגירים.
בקבוק של 3 גלונים של מים – אלה המים שתצטרכו כדי להכין את הבירה והכלי ישמש כדי לתסוס את הבירה.
כלי ריק שיכול להכיל 3 גלונים של מים. יכול להיות בקבוק מים ריק או דלי פלסטיק כל עוד אין על זה שריטות.
צינור של 3/8 אינץ באורך 3 פיט, שקוף כדי לגרום לוואקום.
בקבוקים. יש היום אופציות פה, אותם נכסה בהמשך.

הרכיבים:
רוב המתכונים להכנת בירה בבית כתובים כדי להכין נגלות של 5 גלונים. כאן זה חצי מזה, כך שבסופו של דבר יצא לכם 2.5 גלונים. תצטרכו למצוא חנות שמספקת ציוד שקשור להכנת בירה ליד ביתכם או לגלוש לאחד מאלפי האתרים באינטרנט שמוכרים בדיוק את אותם רכיבים.
3 פאונד של תמצית לייט מאלט מיובש.
8 אוונס של קריסטל מאלט מרוסק.
אוונס אחד של טבליות Northern Brewer
קילו אחד של שמרים.
3/8 כוס של סוכר בשביל הבקבוק.

למעוך את הגרגירים:
תשתמשו בשקית חזקה וגדולה. שפכו בפנים בערך 8 אוונס מהקריסטל מאלט. אחר כך, עם המערוך, תמעכו את הגרגירים. תחזור על הפעולה עד שמעכתם את כל הקריסטל מאלט. עכשיו, לא למעוך עד שיש לכם קמח. צריכים מרקם מחוספס של גרגירים שבורים. לאחר מכן, שתחליטו להיות יותר רציניים, אולי תרצו לקנות מוצר Malt Mill שמיועד ומעוצב במיוחד בשביל הפעולה הזו.

טבילה:
כך קוראים לתהליך שמוציא את כל מה שטוב מהגרגירים, קריסטל מאלט במתכון זה. קודם, שפכו חצי גלון של מים מבקבוק ה3 גלון שלכם ותעשו סימן על הבקבוק לסמן את גובה המים כשהם בכמות של שתיים וחצי גלון בבקבוק. עכשיו שפכו את השתיים וחצי גלון של המים נשארים לתוך הסיר הגדול שלכם ותדאגו להשאיר לפחות 3 אינץ מרחק לקצה הסיר. עכשיו תוסיפו את הגרגירים המעוכים שלכם. תעלו את האש לחום גבוה-בינוני ותעלו את הטמפרטורה למאה חמישים עד מאה חמישים וחמש מעלות צלזיוס. תורידו את החום ותחסו את הסיר ותנו לזה לעשות את מה שזה צריך לעשות במשך שלושים דקות. תשתמשו במסננת להוציא כמה שיותר מהגרגירים המשומשים מבלי לדאוג יותר מדי מגרגירים בודדים שנשארים בסוף.

רתיחה:
עכשיו תתנו לכל מה שיש בסיר להגיע לרתיחה. לאחר מכן תורידו את הסיר מהאש ותערבבו לתוכו את תמצית המאלט. בלי זה לא יהיה לכם בירה! תחזירו לחימום ותנו לזה לרתוח שוב. עכשיו תיזהרו! עכשיו אתם במצב שיש סיכון להרתיח יותר מדי. במקרה זה הכול נשפך מהסיר ויהיה לכם בלגן דביק וממש לא נעים, ובטוח שלא בירה. אחרי שיש לכם רתיחה (שאתם יכולים לשלוט עליה) תוסיפו 2/3 אוונס של הטבליות לסיר ותנו לזה להמשיך לרתוח במשך שישים דקות כדי לנצל את כל פוטנציאל המרירות מהטבליות. תכניסו את המסננת לתוך הרתיחה במשך ה15 דקות האחרונות כדי לחטא את זה לשימוש הבא. בסוף השישים דקות תכבו את האש ותוסיפו את שארית הטבליות. תכסו את הסיר ותנו לטבליות החדשות לשקוע במשך עשר דקות. כשמוסיפים את הטבליות בשלב הזה זה מוסיף את הטעם שלהם וכמובן את הארומה לבירה שלכם.

נעילת אוויר – וואקום:
אפשר לעשות את השלב הזה יותר מוקדם אבל הרבה ממליצים לעשות את זה בזמן הרתיחה. בכל מקרה תשאירו עין הסיר בירה שלכם שלא ישפך וירתח יותר מדי!
אפשר להשתמש בצינור וואקום מסחרי אבל אפשר גם להכין מצינור רגיל שקוף כשבצד אחד הפקק והצד השני בתוך כוס מים. המסחרי עולה בערך דולר אחד ונמצא ב"ערכה למתחילים". פשוט תיקחו פקק של בקבוק מים ותעשו חור בפנים כדי שהצינור יכנס בדיוק בפנים. הרעיון הוא לתת לפחמן דו חמצני שנוצר בעת התסיסה לצאת ולמנוע באותו זמן מאויר מבחוץ להיכנס.

קירור:
מזל טוב! יש לכם בירה שעוד לא עברה תסיסה! עכשיו, מה שיותר מהר יותר טוב כשזה מגיע לקירור. שיטה אחת לקירור היא לעשות מין מיני אמבטיה של מים קרים בכיור כדי להכניס לשם חלק מהסיר. כמובן שלהוסיף קרח ל"אמבטיה" יאיץ את תהליך הקירור. בעדינות ובזהירות תסובבו את הסיר בתוך המים הקשרים. ברגע שהצדדים של הסיר קרים למגע אתם מוכנים לשלב הבא להכנת הבירה שלכם. אבל דבר ראשון: סניטציה.
סניטציה או תברואה, זה דבר מאוד חשוב בהכנת בירה. כל דבר שבמגע עם הבירה העוד לא תוססת שלכם חייב לעבור סניטציה אחרת אתם מסכנים יצורים קטנים ולא רצויים חיים ומתרבים בבירה שלכם, מה שרק יוסיף לטעמים דוחים. עכשיו, המסננת עברה חיטוי בתוך הרתיחה נכון? המשפך וכל דבר אחר שאמור להיות במגע עם הבירה הלא מוכנה צריך לעבור חיטוי. אפשר לעשות זאת על ידי כפית אחת של מלבין בתוך 3 גלונים של מים ולטבול את הכלים הרצויים במשך שלושים דקות.

השלב הבא:
תשימו את המסננת בתוך המשפך (שניהם כמובן אחרי שלב החיטוי). תשפכו את כל מה שיש בסיר דרך המסננת ודרך המשפך לתוך בקבוק התסיסה הריק. סביר להניח שמכל המים (שתים וחצי גלונים) ששמתם בסיר, חלק התאדה אז שתשפכו את הכול חזרה לבקבוק זה לא יגיע בדיוק לקו שסימנתם קודם לכך. פשוט תשלימו עם מים מהברז או מהמים ששפכתם בהתחלה או זה נשפך לתוך כלי שעבר חיטוי. העיקר שכל התכולה תגיע לסימן שסימנתם – שתיים וחצי גלונים.

השמרים:
עכשיו השלב שמוסיפים את השמרים לבירה, כי בלי תסיסה אין בירה. אם הבירה הלא מוכנה חמה או חמימה למגע תנו לה להתקרר עוד קצת. זה צריך להיות בטמפרטורת החדר בסופו של דבר, רק אז זה מוכן לקבל את השמרים. חבילת שמרים של Brewer בדרך כלל כוללת בתוכה כמות המספקת ל5 גלונים של בירה אז תשפכו בערך חצי מהחבילה לתוך בקבוק התסיסה שלכם. קצת יותר מחצי זה גם בסדר ואפילו עדיף שיהיה קצת יותר מאשר קצת פחות.

תסיסה:
במשך 7 עד 10 ימים השמרים יעשו את עבודתם: להפוך את הסוכרים בתוך הבירה הלא מוכנה לאלכוהול ופחמן דו חמצני. תניחו את הכלי עם הבירה במקום חשוך וקריר. אין צורך בחושך מוחלט אבל בטח שלא שמש. תהליך התסיסה מאוד מעניינת וכיף לראות את זה אבל אל תדאגו אם נראה שכלום לא קורה ב12 עד 24 שעות הראשונות. אחרי יממה אתם אמורים כבר לראות קצף ובועות שיוצאים מצינור הוואקום. אחרי 7 עד 10 ימים הסוכרים כבר אמורים להיות אלכוהול ופחמן דו חמצני ואתם מוכנים לשלב הבא.

"להפעיל" את הבירה
מזל טוב, יש לכם בירה! אבל עדיין לא סיימתם. אם תשתו את זה עכשיו הטעם לא יהיה משהו. נשאר לכם את השלב בו מוסיפים את הסוכרים שחסרים לפני הבקבוק. שמרים חיים עדיין בתוך הבירה שלכם תהפוך את הסוכרים הנוספים לפחמן דו חמצני כשזה בבקבוק. אין דרך לפחמן דו חמצני לצאת מהבקבוק ולכם נוצרת בירה מוגזת.
תרתיחו 3/8 כוסות (שזה רבע כוס ו2 כפיות) סוכר (עדיף סוכר תירס אבל גם סוכר רגיל יהיה בסדר) בתוך כוס של מים במשך 5 דקות. תכסו ותנו לזה להתקרר מעט ואז תשפכו לתוך כלי (שעבר חיטוי כמובן) שמספיק גדול להכיל את הבירה שלכם. עכשיו תעבירו את הבירה מכלי התסיסה לכלי הבקבוק בעזרת צינור בזהירות כדי לא לקחת גם את כל מה ששקע בתחתית. כמון שהצינור עבר חיטוי...
הבירה "מופעלת" ומוכנה לבקבוק.

בקבוק:
כאנשים שמכינים בירה בבית בסופו של דבר תרצו בקבוקים חומים עם הפקקים המוכרים או איזה שהיא שיטת "חבית" אחרת כדי לאחסן את הבירה שלכם. אתם יכולים לקנות בקבוקים ריקים עם פקקים. אפשר להשתמש בבקבוקים משומשים ולקנות פקקים. לא פקקים שמסתובבים, אם אתם רוצים מסתובבים צריך לקנות מכשיר שמתאים אותם לבקבוק כדי שלא יברח אויר. גם זה כלול ב"ערכה למתחילים". אפשר להשתמש בבקבוקים משומשים של שמפניה או בקבוקי סודה. בכל מקרה זה חשוב שזה יהיה משהו שיעמוד בלחץ מהגזים. שוב לא לשכוח את חשיבות החיטוי אז תנקו ותטבלו במי מלבין את הבקבוקים לפני שאתם ממלאים אותם, כמובן לשטוף אותם עם מים כדי להוריד את המלבין לפני.

"הזדקנות" הבירה:
הבירה בבקבוקים צריכה להישאר לפחות 7 ימים כדי שהתסיסה תקרה ותהיה לכם בירה מוגזת. תניחו את הבקבוקים במקום חשוך וקר במשך 7 עד 10 ימים ותנסו להימנע מהפיתוי לפחות בקבוק מוקדם מדי. לא להניח במקרר עדיין או שהשמרים לא יצליחו לעשות את עבודתם עם הסוכרים. הבירה תתחיל להיות יותר בהירה הפעם בכלל שהשמרים ירדו לתחתית הבקבוק.

תשתו:
תניחו כמה בקבוקים במקרר להצטנן. תפחתו בקבוק ומזגו לאט לתוך כוס, תשאירו את המעט שבסוף בתוך הבקבוק.

תגובה 1:

Unknown אמר/ה...

אחלה של כתבה!!!
למדתי הרבה.

יש עוד אתר שמסביר טוב על "הכנת בירה בייתית" -
http://www.king-babar.co.il/Making-Beer-Guide.aspx